דיכאון

מהו הדיכאון הקליני?
%d7%93%d7%99%d7%9b%d7%90%d7%95%d7%9fדיכאון הוא מושג פסיכיאטרי המתכוון למצבו הרפואי/פסיכיאטרי של האדם. עם השנים המונח "זלג" לאוכלוסיה והפח למונח שגור בפי כל. אך המילה דיכאון עלולה להפיל בפח כאשר אנשים משתמשים בה לתאר עצבות, צער, דכדוך אשר הם בעוצמה קלה, זמניים ולא עקביים. במילים אחרות, אין לאדם "המדוכא" כביכול, בעיה פסיכולוגית וקלינית אמיתית מאחר וחוויות של צער ועצבות הנן חלק אינטגרלי ובלתי נפרד בחיינו. כולנו עצובים מידי פעם.

אם כן, מה זה דיכאון במתכונתו הפסיכיאטרית?
ההבדל המרכזי הוא שבניגוד לעצבות, דיכאון הוא סינדרום. אוסף של סימפטומים אשר חורגים בצורה קיצונית בעוצמתם ומשכם ביחס למצבו האמיתי של הסובל. האדם הדיכאוני מפסיק להצליח לתפקד ולהתמודד עם מצבים לא נעימים בחייו ותופס אותם כבלפי אפשריים וחווה חוויה של חוסר אונים וחוסר תקווה המשחירים את עולמו. הוא חווה חוסר אנרגיה, לא מסוגל לצאת מהמיטה, מרגיש עצבות קיצונית ובגדול חושב שהעולם שחור והכל חסר טעם עם שאר מחשבות שליליות על עצמו, על העתיד, על אחרים והעולם (אני אפס, לעולם לא אצליח להסתדר, כל "החברים" רעים והעולם מקום לא הוגן…"). למעשה דיכאון מפריע לאדם הסובל ממנו להתנהג כפי שהיה מתנהג בעבר, השקפת עולמו שלילית מאוד והוא אינו מפגין התנהגויות חיוניות התורמות לשגשוג בעולם כמו פתירת בעיות, יכולת מילולית טובה, התנהגות אסרטיבית, שמירה על מע' יחסים טובה עם חברים ובני זוג ותפקוד יעיל בעבודה. האדם יתחיל להאמין שהוא איננו אדם שווה, אינו מוצלח/חכם/יפה וכד' וגם לא יאמין לסביבה אשר תגיד לו דבר מה חיובי.

מה גורם לדיכאון?
דיכאון נגרם הן מגנטיקה, הן מתפקוד לקוי של אזורים האחראים על רגשות והגיון במוח, הן מליקוי בהפרשות חומרים במוח הנקראים נוירוטרנסמיטורים ובעיקר ממחשבות אוטומטיות ואמונות יסוד שליליות ולא אדפטיביות שמחזיק בהן המטופל הדיכאוני. כאן אתמקד דווקא באמונות היסוד ובמחשבות האוטומטיות מאחר ובפגישה הפסיכולוגית אנו עובדים עליהם ועבודה זו הוכחה מחקרית כמשפיעה על תפקוד המוח בהתאמה.
כפי שהזכרתי, על פי המודל הקוגניטיבי, הסובלים מדיכאון במהלך חייהם חוו חוויות מוקדמות אשר עיצבו עם השנים אמונות יסוד מסוימות בעלום אופי שלילי. אמונות יסוד כגון: אינני אדם שווה, כולם שונאים אותי, לי לא מגיעה אהבה. מהן אמונות יסוד? ובכן אמונות אלו הן אמונות בסיסיות של האדם לגבי עצמו והן משמשות כתבנית חשיבה אשר דרכה העולם ועצמו מתפרשים לאורך כל חייו ולאורך כל סיטואציה אשר הוא נמצא. אדם עם אמונת יסוד שאומרת "אני אדם אהוב" יפרש דחייה חברתית אולי בצורה הבאה: "כנראה שהם פשוט עדיין לא למדו להכיר את הטיב שבי". אמונות יסוד הן יציבות ואינן גמישות, קשה מאוד לשנותן אך הדבר אפשרי בטיפול פסיכולוגי. כמובן שלכולנו קיימות אמונות יסוד שליליות, אך למי שהן יותר חזקות אצלו, הוא מועד יותר לפתח דיכאון מאשר אחרים לאור אירוע כלשהו שהוא יפרשו כשלילי (אירועים של מתח, כישלונות, חרטות וכו'). במקרה זה האירוע משמש כטריגר לעוררות האמונת יסוד שתפעיל מערכת של מחשבות אוטומטיות (מחשבות העוברות במהירות גבוהה מאוד במחשבתנו עד כי קשה לתפוס אותן (מחשבות אוטומטיות כמו: זה מצב נורא! אני דפוק!) והן יפעילו רגשות, התנהגויות ומצבים פיזיולוגיים לא רצויים.

התרשים שלפניכם מתאר סכמתית התפתחות דיכאון ע"פ המודל הקוגניטיבי

%d7%aa%d7%a8%d7%a9%d7%99%d7%9d

הסימפטומים של הדיכאון
על מנת לקבל אבחנה של דיכאון קליני, צריכים להופיע אצל האדם ע"פ ה DSM-IV-TR לפחות 5 מהסימפטומים הבאים למשך שבועים לפחות כאשר לפחות אחד מהסימפטומים הוא: 1. מצב רוח מדוכא, 2. אובדן עניין או הנאה.

פיזיולוגי

הפרעות אכילה: ירידה או עלייה משמעותית בתיאבון.

הפרעות שינה: נדודי שינה, התעוררות מוקדמת, ולחלופין ריבוי בשינה וקשיי התעוררות בבוקר.

שינוי במשקל הגוף – עלייה או ירידה.

תחושת עייפות וחולשה.

הפרעות במערכת העיכול: שלשול או עצירות.

לעתים הפרעות בראיה.

רגשי

מיעוט בפעילות ובאנרגטיות

עצבות, ייאוש, רוגז, התפרצויות בכי, התפרצויות זעם, מועקה

חילופי מצב רוח קיצוניים שלא היו אופיינים בעבר

הסתגרות חברתית וניתוק קשרים

אדישות ואיבוד עניין בפעילויות שנחשבו מהנות (תחביבים, ספורט)

ירידה בחשק לקיים יחסי מין

ביקורת ושנאה עצמית

תחושת חוסר אונים וחוסר תקווה.

תחושת ריקנות ואפאתיה.

קוגניטיבי

תפיסת עולם קודרת ופסימית

ירידה בריכוז, ירידה בזיכרון, הססנות בקבלת החלטות

מחשבות אובדניות

שיפוט לקוי של המציאות, במיוחד של העצמי, דימוי עצמי נמוך

ייחוס כשלונות לחובת העצמי וראייה עגומה של העתיד והעולם.

דוגמה קלינית לדיכאון
איריס (שם בדוי), בחורה בת 30, נשואה פלוס 1 עובדת בחברת כוח אדם בנתניה. איריס תמיד החשיבה את המשפחה כעובדה החשובה ביותר בחייה והיה חשוב לה "לתת הכל עבוד המשפחה" גם אם זה אומר להקריב את רצונותיה וחלומותיה. במשך זמן רב היא רצה סביב בעלה והילד והזניחה את חלומה להפוך להיות סופרת. עם הזמן איריס החלה לדווח על מצב רוח מדוכא וחוויה של ריקנות ועתיד עגמומי. עם הזמן לא יצאה לעבודה, הפסיקה לבשל לעצמה ולמשפחה, לא רצתה לראות חברים והפסיקה לקיים יחסי מין וחוותה ירידה במוטיבציה לצאת ולבלות, הקטינה משמעותית את כמות האכילה שלה, לא הלכה עם חברות לקניות וחשבה שהיא אדם לקוי. בקליניקה דיווחה שהיא פשוט אינה עומדת בציפיות של כולם ממנה ולאחר תחקור מסוים הודתה שגם אינה עומדת בציפיותיה שלה מעצמה ועל כן, לדעתה, היא כישלון כאדם.

האם ניתן לטפל באיריס? בהחלט כן.

כשמונים אחוז מהמטופלים בדיכאון בטיפול פסיכולוגי מראים שיפור ניכר מאוד וחוזרים לתפקוד תקין בחייהם. דיכאון נפוץ בקרב נשים (25%-10%) יותר מגברים (12%-5%) וגיל הלוקים בו נע בין 25-44. נשים מנסות יותר להתאבד אבל גברים מצליחים יותר מאחר והם נוטים להשתמש בכלי נשק ומיומנים יותר בשימוש בהם.

סוג נוסף של דיכאון? דיסתמיה
קיים סוג נוסף של הפרעת דיכאון השייכת למשפחת הפרעות מצב הרוח (הפרעת דיכאון ומאניה דפרסיה), אך בניגוד להפרעת דיכאון מג'ורית שמתוארת בחלק זה, הפרעה זו מופיעה באופן דומה אך נחשבת לצורה פחות חמורה סימפטומתית אך כרונית. הפרעת מצב רוח זו מכונה דיסתימיה

דיסתימיה (דיס- חוסר; תימיה-רגש/נושא) בעבר הייתה נקראת הפרעת אישיות דיכאונית והייתה שייכת למשפחת הפרעות האישיות. מחקרים ב-20 השנים האחרונות הראו עדויות שדיסתימיה שונה מהפרעות אישיות באופן מובהק ודומה יותר להפרעות חד-קוטביות של מצבי הרוח.

למעשה, דיסתימיה דיכאון ברמת חומרה פחותה מהפרעת הדיכאון הקלאסית, אך היא מאגדת בתוכה תסמינים ארוכי טווח שפחות פוגעים בתפקוד הסובל בדומה להפרעת דיכאון מג'ורי, אך בהחלט מפחיתים את יכולותיו ליהנות מתפקוד מלא והרגשה טובה וחיוניות. מעין דיכאון צף, חלש אשר תמיד שם לאורך שנים. מחקרים מראים שגם הסובלים מדיסתימה עלולים לחוות אפיזודות של דיכאון חמור אך רמת המודעות לכך פחותה מאחר וברוב הזמן הם חווים דיכאון ברמה כלשהי, כך שאין זה בולט לעין עבורם.

סימפטומים של דיסתימיה

בדומה לדיכאון, התסמינים דומים, אך כפי שהוזכר הם בעוצמה נמוכה יותר וממושכים ובעת האבחון אין עדויות לאפיזודה של דיכאון מג'ורי/מאניה/היפומאניה במהלך השנתיים הראשונות להפרעה. אדם הסובל מדיסתימיה יאובחן כסובל ממצב רוח דיכאוני (או רגזני אצל ילדים ומתבגרים) המלווה אותו באופן כללי וברוב הימים, לפחות במשך שנתיים (שנה אצל ילדים) ובעת האבחון יראה לפחות שניים מששת התסמינים הבאים:
ý תיאבון ירוד או אכילת יתר
ý הפרעות שינה
ý רמת אנרגיה נמוכה
ý ביטחון עצמי ירוד
ý קשיים בריכוז ו/או בקבלת החלטות
ý הרגשת חוסר תקווה
דיסתימיה לרוב מתחילה בגיל הנעורים ועלולה להמשך מספר שנים או במקרים חמורים יותר ללוות את הסובל לכל חייו. כאשר ההפרעה מופיעה בגיל מאוחר היא בד"כ קשורה לאפיזודה דיכאונית או לאבל או אירועי חיים שליליים אחרים.

 
רותם אביטוב, פסיכולוג בעיר נתניה

לפרטים נוספים חייגו: 050-2481472
או שלחו פרטים בטופס ואחזור אליכם