ייעוץ קוגניטיבי התנהגותי
CBT– היא גישה יעילה אשר נותנת מענה איכותי, ממוקד בעיה וקצר מועד בהשוואה לגישות אחרות בפסיכולוגיה. היא מאפשרת לעזור לאנשים להתגבר על בעיות אשר הגישות הקלאסיות (הגישה הדינאמית למשל) אינן מצליחות לתת להן מענה מאחר והיא מתמקדת בהקניית כישורים להתמודדות וקבלת כלים פרקטיים לפתרון בעיות בחיי היומיום. זאת, עם דגש על שינוי מחשבות משליליות חריפות, למחשבות סתגלניות וחיוביות. מדובר בייעוץ של מה כדאי או לא כדאי לעשות ואיך בריא יותר לחשוב ואין מדובר בפסיכותרפיה קלאסית כלל.
CBT יעיל גם למבוגרים וזוגות, מתבגרים ולילדים. בנוגע לילדים אשר סובלים מחרדות, בעיות התנהגות בבית ובבית הספר, אובססיה קומפולסיבית, סרבנות אכילה או הפרעות אכילה והפרעות קשב וריכוז, יכולים הם להפיק הצלחה רבה מגישה זו.
לפתור סבל
כיצד הגישה מתקיימת
CBT הוא קצר מועד. כלומר שבניגוד לגישות הקלאסיות שבהן פגישות נמשכות שנים רבות, כאן הדבר יכול להמשך מספר מסוים של פגישות – בממוצע 20 מפגשים. זאת מאחר ולאדם יש צורך בזמן בפתרון בעיותיו הקשורות זו לזו והן להבין ולהפנים את המידע שהוא מקבל.
התהליך – השלב הערכתי
- במפגשים הראשונים מתחיל תהליך של הערכה קוגניטיבית, שבו הפסיכולוג שואל שאלות פנים מול פנים ו/או בעזרת שאלונים מקצועיים שעברו תיקוף מחקרי בכדי לקבל את התרשים המלא על תהליכי החשיבה הגורמים לבעיה או לבעיות. הסיבה העיקרית לשלב זה היא הCBT הנו ממוקד בעיה ואינו מתמקד בנושאים שאינם קשורים למצוקה שבגינה הגיע האדם.
- בגישה הקוגניטיבית התנהגותית, האדם המגיע לפגישות הוא שותף איכותי ופעיל. לא רק משתתף פסיבי. הוא חשוב מאוד ובלעדיו אין התקדמות ואין שינוי. בניגוד לגישות הקלאסיות שבהן המשתתף אינו מקבל מעמד אקטיבי בקליניקה, כאן הוא מקבל תפקיד פעיל ביחד עם הפסיכולוג כשותף לשינוי ולפתרון הבעיה ולסגנון ההתערבות שיעשה עבורו. הפסיכולוג והמטופל מחליטים ביחד מהן המטרות והיעדים בטיפול, כיצד השינוי יגיע וקביעת הדרך היעילה ביותר להשגת המטרות.
התהליך- השלב הפרקטי
- כעת מתחיל מעקב אחר הבעיה כפי שהיא לפני הטיפול והן מעקב לאורך הפגישות. כאן אתה לומד לעקוב אחרי התסמינים השונים של הבעיה, מתי הם מתרחשים, מה קדם למה, מה התדירות שלהם, מתי הבעיה חריפה מאוד ומתי פחות. המידע הזה הוא מידע מצויין אשר עוזר בקביעת ההצעות היעילות ביותר עבורך. כאן יהיה ניתן לראות כי הבעיה אינה ״פשוט שם״ ושאין לה מוח משל עצמה, אלא שהיא מופעה כתנאי למחשבות ולהתנהגויות הלא סתגלתניות של האדם. במילים אחרות, זה לא חיצוני, זה מחשבתי.
- בשלב הזה האדם לומד על מחשבות אוטומטיות, עיוותי חשיבה וסכמות ומודלים של ה-CBT. כל בעיה קשורה למחשבות. הכרת המחשבות הללו באופן מקצועי וקיבלת כלים לשינויהן הוא תהליך מרכזי בשלב זה. כאן אתה לומד מהפסיכולוג לאתר לבד ובאירועים שונים במהלך חייך את המחשבות האוטומטיות השליליות והלא סתגלנתיות, את עיוותי החשיבה שלך(סוגם) והסכמות שמהן משוחררות המחשבות. האדם עוקב אחריהן ומשנה אותן הן בקליניקה והן לבד בחוץ. המטופל לומד שעיוותי החשיבה שלו הן בעצם ראיית עולם שלילית ואישית אשר מתעלמת מעובדות סותרות בשטח. למשל אדם עם פחד במה, אשר נאם נאום ומחאו לו כפים מתוך התרגשות, לא יברר את העובדות בשטח ויניח שהמחיאות הכפים הן מתוך נימוס ורצון רז של הקהל שירד כבר מהבמה. זיהוי עיוותי החשיבה ושינוייהן מוביל להקלה ולשינוי משמעותי ברגשות.
- תוך כדי הפגישות, האדם מקבל תרגילים התנהגותיים לביצוען בבית – התרגילים נחשבים ״לשיעורי בית״ ומבוצעים בהדרגה. לעיתים גם הפסיכולוג משתתף בביצועם. כאן התרגילים יתמקדו בהחזרת התנהגויות טובות שכיום האדם מתקשה איתן (למשל אדם החרד מנסיעה הפסיק לנסוע ברכבו ויש להתאמן על חזרה לתפקוד מלא) והמיקוד הנוסף יהיה פיזיולוגי למען קידום רגיעה ושלווה כדי להמודד עם המצוקה בקלות יותר.
