מהו OCD?
OCD הוא הראשי התיבות של Obsessive Compulsive Disorder (הפרעה אובססיבית קומפולסיבית). בהפרעה זו האדם הסובל ממנה יחווה מספר רב של פעמים ביום מחשבות טורדניות בעלות מכנה משותף אשר לא מרפות ממנו ומגבירות אצלו חרדה גבוהה. ברוב המקרים, המחשבות הללו יילוו בפעולות/התנהגויות נגד הנקראות בשפה המקצועית קומפולסיות.הפרעת OCD שייכת למשפחת הפרעות החרדה ואינה הפרעת חשיבה, למרות שרוב המחשבות המשויכות ל-OCD אינן פרופורציונליות ולעיתים מוזרות. אם כן, OCDמתאפיין במרכיב מרכזי של אובססיות המלוות ברוב המקרים בקומפולסיות
אז מהן אובססיות?
אובססיות הנן מחשבות בלתי גמישות החוזרות ונשנות אשר מובילות את האדם לסבול מחרדה גבוהה. לדוגמה: “אם לא אדליק ואכבה את האור בחדר לפני שאני יוצא לעבודה 10 פעמים, יקרה דבר נורא לי/לאוהביי”, או “מאחר וחשבתי מחשבה על להרוג את השכן שלי, אני עלול לעשות זאת בלי שליטה” וכדומה. עקב החרדה, האדם האובססיבי קומפולסיבי כמובן לא חש בנוח ובד”כ בוחר באסטרטגיית תגובתית של הימנעות/בריחה כתגובה לאיום המפורש באובססיה עצמה. תגובה זו מורידה את החרדה במקום לזמן קצר, אך מחזקת את ההפרעה לטווח ארוך. למעשה היה על האדם להתמודד עם החרדה עד תומה מבלי להימנע ממנה ובכך למנוע מהבריחה/הימנעות לשמש כחיזוק שלילי להפחתת החרדה. בד”כ רוב האובססיות סובבות סביב סכנה גופנית לעצמי או לאחרים ולעיתים סכנה מטה-פיזית או רוחנית ולעיתים מחשש לפגיעה/זלזול באלוהים.
קומפולסיות הן טקסים/התנהגויות בעלות אופי טקסי חוזרות ונשנות ביחס לאובססיה ומפחיתות את החרדה שהיא מביאה. למשל אדם עם אובססיות להזדהם מחיידקים יבחר בקומפולסיה של נקיון חוזר ונשנה של גופו. הסיבה לחזרתיות היא שבניגוד לאדם אשר אינו סובל מ-OCD, הסובל אינו מצליח להגיע לביטחון שמעשיו מנעו/ימנעו את מה שהוא חושש ממנו מלקרות. על כן הסובל חווה ספק עצום חוזר ונשנה מבלי שהוא בטוח שעצם זה שהוא שטף וצחצח את ידיו פעם אחת ימנע זיהום, ועל כן הוא יצחצח אותם שוב ושוב לעיתים מאות פעמים אפילו כשהפעולה פוגעת באיבר המנוקה, עד שהוא מגיע לתחושת ביטחון כלשהי ותשישות. הסיבה לכך היא ליקוי נוירולוגי המונע מהאדם לשלב בין ניתוח הפעולה שביצע לבין הרגשות הנלוות בכדי לתת לו חוויה שלמה של סיפוק וביטחון לעתיד. ישנם מספר תת-סוגים של OCD, כ-80% מכל הסוגים הללו מודעים לכל שהאובססיות והטקסים הנם לא הגיוניות, לא סבירות ולא מוכחות. אך למרות זאת, תבונה זו לא מוסיפה להם רגיעה כלשהי. לכן, הרגעה חיצונית מצד חברים/משפחה הינה בעלת אפקט קצר מאוד שאינו מחזיק מעמד לאורך זמן.
אובססיות שכיחות
- אובססיות על חיידקים/הדבקות
- גועל מהפרשות/נוזלים גופניים
- אובססיות שהביצוע לקוי/לא מושלם גם כהסובל יודע שביצועו טוב
- אובססיות לסדר, נקיון, סימטריה (איזון) ודייוק
- אובססיות על איסור לחשוב מחשבות רעות
- אובססיות חוזרות על תפילה, מספרים, צילילים, מילים ותמונות
- אובססיות על הצורך בהרגעה חיצונית חוזרת ונישנית מהסביבה
- אובססיה על איבוד שליטה וכתוצאה מכך לפגוע באחרים
קומפולסיות שכיחות:
- נקיון, וטיפוח מוגזם, חוזר ונשנה כגון שטיפת ידים, התקלחות או צחצוח שיניים באופן חזרתי שוב ושוב
- בדיקה (האם הדלת נעולה, האם המגירה סגורה, האור סגור וכד’)
- חזרתיות (הדלקה וכיבוי האור שוב ושוב, פתיחה וסגירת הדלת שוב ושוב, לקום ולשבת שוב ושוב, לגעת באובייקט באופן חזרתי)
- סידור וארגון חפצים בדרכים מסויימות
- ספירה חוזרת ונשנית של מספרים
- אגירה (שמירת חפצים חסרי ערך באופן מוגזם)
- חיפוש באופן מתמיד אחר הרגעה ואישור שהכל בסדר
סכמות יסוד של בעלי OCD
לבעלי OCD ישנן סכמות יסוד מסוימות אשר באות לידי ביטוי בשילוב מסויים אשר קובע את תמונת ה-OCD שתתבטא אצל המטופל הספציפי (סוג מסוים של אובססיות וסוג מסוים של קומפולסיות). סכמות אלו התפתחו במהלך הילדות/נערות לאורך השנים לנוכח אירועי עבר/סטרסורים וכיום אין היגיון בביצוע מוגזם של ההערכות והתגובות לאירוע חיצוני או פנימי גם אם היה בעבר.
הסכמות הנפוצות הן
1. מחשבותי יכולות לגרום לי לאבד שליטה ולבצע פעולה נגד רצוני
2. אם חשבתי מחשבה רעה זה אומר אני אדם רע בלי קשר לאמונותיי ומצפוני
3. מחשבותיי נכונות
4. במידה ואני חושב שיקרה דבר מה שלילי, אני חייב לעשות הכל כדי למנוע קטסטרופות
5. להשאר בספק זה מסוכן מאוד ולכן חובה להגיע לוודאות
6. בכדי להפסיק את החרדה/המחשבות המטרידות אני חייב לשלוט בהן
7. הביצוע שלי חייב להיות מושלם
8. הסיכוי לאסון הוא גבוהה מאוד בכל מצב
9. תחושות פיזיות וחרדה הנן בלתי נסבלות ועליהן להיפסק או לא לקרות כלל
תקופת התפרצות ההפרעה
מחקרים מראים שהפרעה אובססיבית קומפולסיבית יכולה לפרוץ בין 30%-50% בגיל הילדות. בשאר המקרים ההפרעה יכולה אפילו להופיע בגיל הבגרות. במילים אחרות, ילדים בגן עלולים לפתח את ההפרעה כפי שאדם בן 36 יכול. בחלק לא מבוטל של המקרים ההפרעה נגרמת על ידי התפרצות חיידק סטרפטוקוקוס המוביל לפגיעה מוחית אצל ילדים הגורמת לתסמינים דמויי-OCD. הדבר בר טיפול. בשאר המקרים ההפרעה מפתחת עקב ליקוי נוירולוגי יחד עם תהליך למידה והתפתחותן של סכמות יסוד וריטואליים המנציחים את ההפרעה.
מהן הסיבות ל-OCD?
OCD נחשב בנוסף להפרעה נלמדת ופסיכונוירולוגית, כתורשתית בחלקה עקב מחקרים על הורים עם OCD וילדיהם והקשר הגנטי בין OCD להפרעות דומות כגון טורט והפרעת טיקים (מוטורי או ווקאלי). עם זאת יש לציין שייתכן והילדים של הורים בעלי OCD למדו מהם את הריטואלים והמחשבות. למשל ילד של אבא אשר מנקה הבית ונזהר מחיידקים עלול ללמוד לחקות את ההתנהגות ולפחד כמו האבא בגיל מבוגר יותר מזיהומים.
סרוטונין
החלק הקדמי (פרונטאלי) של המוח שאחראי על קבלת החלטות והשלכותייהן לעתיד מתקשר לאיזורים עמוקים יותר שקשורים למוטוריקה (הגנגליונים הבסיסיים), זהו מסלול הידוע בעיקר בשם “המעגל הקורטיקו-גנגליה-בזאלי”. קשר טוב בין האזורים הללו במוח מוביל לביצוע חלק על מחשבות, הסקת מסקנות, קבלת החלטות, שלמות עם ההחלטות, רגיעה, ביצוע מוטורי חלק וקבלת פיידבק “שדברים בוצעו לשביעות הרצון”. קשר זה מתקיים בעזרת חומר כימי המתפקד כשליח בין תאי המוח (נוירונים) השונים. חומר כימי זה קרוי סרוטונין, ונראה כי ייצור נמוך שלו/ריבוי קולטנים שלו בחלק הפרה-סינאפטי גורם להחמרת ההפרעה ולקיומה. טיפול תרופתי המגביר את נוכחות הסרוטונים בין הסינפטות במוח וטיפול קוגניטיבי התנהגותי שיפרו בניכר את מצבם של הסובלים מ-OCD.
גורם נוסף שהוזכר ל-OCD הנו חיידק הסטרפטוקוקוס. ישנה תופעה בשם PANDAS אשר מתרחשת רק בילדות. כאשר ילד נדבק בחיידק סטרפטוקואלי המגיע למוח, הוא במקרה זה מפתח תגובה אוטואימונית של מערכת החיסון כנגד האזורים במוח שהוזכרו לעיל ובמקום להרוג רק את החיידק, הגוף תוקף את האזורים הללו וגורום לתפקוד לקוי שלהם. דבר המחקה סימפטומיים של OCD. לכן, טיפול בהפרעה דמויית-OCD זו ע”י אנטיביוטיקה עשוי לעזור לילד לחזור לפעילות חסרת תסמינים דמויי-OCD.
אפידימיולוגיה
במשך שנים רבות הפרעה אובססיבית קומפולסיבית נחשבה לנדירה מאוד מאחר ומעטים מהסובלים פנו לטיפול, לעיתים מבושה הנובעת ממחשבה לא רציונלית שהם לא בסדר. כיום, עם התקדמות המדע בפסיכולוגיה, מחקרים שונים מצבעים ששיכחות ההפרעה באוכלוסיה נעה בין 1.5%-2.5% שזה לא מעט.
בארה”ב למשל, נמצא במחקרים שכ-3 מליון אמריקאים בין הגלאים 18-54 יסבלו מ-OCD בשלב כלשהו בחייהם.
אין הבדלים בשכיחות ההפרעה בין גברים לנשים, אך היא כן מצוייה לרוב אצל אנשים בעלי אינטיליגנציה מעל הממוצע, שכן מוקד מרכזי של ההפרעה הוא תבנית חשיבה מורכבת
