Telefon

050-2481472 | 43-670-3080038+

E-Mail

rat82@icloud.com

שעות פעילות

-שני עד חמישי : 8:30-18:30

מהי הפרעת קשב וריכוז?
הפרעת חוסר קשב והיפראקטיביות Attention Deficit Hyperactivity Disorder- ADHD היא הפרעה מאובחנת של ילדים, מתבגרים והיום גם של מבוגרים הסובלים מקושי בקשב, בקושי בשליטה על דחפים, שעמום/חוסר עניין ו היפראקטיביות/אי שקט פסיכומוטורי. אלו המאובחנים בסימפטומטולוגיה דומה אך ללא היפראקטיביות גלויה לעין יאובחנו בהפרעת Attention Deficit Disorder- ADD. הסיבה לכך היא הבדלים גנטיים ונוירוביולוגיים המשפיעים על תפקוד המוח. המדע מחלק את ה-ADHD לשלושה טיפוסים מרכזיים: ההיפראקטיבי/אימפולסיבי, חסר הקשב/משועמם והאחרון משלב בינם.

אבחון ע”פ ה-DSM-IV-TR

איבחון ADHD/ADD: שלושה תנאים
תנאי ראשון
ליקוי בקשב: מתבטא אצל ילדים במערכת החינוך בקושי רב בריכוז לטווח ארוך בנושא הנלמד כאשר דיי בגירויים קלים בכדי להפנות את הקשב שלהם אל הגירוי ועל כן הם מתקשים בארגון המטלות שלהם ואינם מפנים ריכוז לקודד בזיכרון דרישות מסוימות כמו להביא דבר מה לשיעור והם שוכחים וזאת בניגוד למטלות אהובות. ישנם מומחים אשר טוענים שהפרעת קשב וריכוז איננה למעשה כל כך קיימת כהפרעה, אלא כי פשוט מדובר בכך שהחומר אינו מעניין ועל כן משעמם את הילד.
ע”פ ה-DSM: ששה או יותר מהתסמינים הבאים של חוסר קשב התקיימו במהלך ששת החודשים האחרונים לפחות בצורה שהיא לא הסתגלותית ולא תואמת את רמת ההתפתחות של הנבדק:
1.       לעתים קרובות אינו מקדיש תשומת לב לפרטים, או מבצע שגיאות שטותיות בלימודים, בעבודה או בפעילות אחרת.
2.       לעתים קרובות מתקשה לשמור על הקשב למשך זמן במטלות או במשחק.
3.       לעתים קרובות נראה כמי שאינו מקשיב כשמדברים אליו.
4.       לעתים קרובות אינו עוקב אחרי הוראות ומתקשה להשלים מטלות, כגון עבודות בי”ס, מטלות בעבודה (ולא כתוצאה מ-ODD או מקושי בהבנת המטלות).
5.       לעתים קרובות מתקשה בארגון מטלות ופעילויות.
6.       לעתים קרובות נמנע, סולד או אינו מעוניין לעסוק בפעילויות הדורשות מאמץ מנטאלי ממושך
7.       לעתים קרובות מאבד חפצים הדרושים למטלות או פעילויות לעתים קרובות מוסח על ידי גירויים חיצוניים.
8.       לעתים קרובות שכחן בפעילויות יומיומיות.
תנאי שני
היפראקטיביות (אי שקט פסיכומוטורי)
מתבטא בתנודתיות חוזרת ומתמדת של שרירי הגוף. רצים, קמים, מסתובבים, מתנועעים בכיסא, אף פעם לא ממש יושבים בשקט. זהו קריטריון מבחין בין ADHD ל-ADD. לולא קריטריון זה הילד יאובחן ב-ADD.
 ע”פ ה-DSM: שישה או יותר מהתסמינים הבאים של היפראקטיביות ואימפולסיביות התקיימו במהלך ששת החודשים האחרונים לפחות בצורה שהיא לא הסתגלותית ולא תואמת את רמת ההתפתחות של הנבדק:
היפראקטיביות
1.       לעתים קרובות ממולל בידיים וברגליים או מקפץ בכיסא.
2.       לעתים קרובות עוזב את כיסאו בכיתה, או במצבים אחרים בהם יש ציפייה שיישאר ישוב.
3.       לעתים קרובות רץ או מטפס במצבים בהם לא נהוג לעשות זאת (במתבגרים או במבוגרים תיתכן תחושת אי-שקט עזה).
4.       לעתים קרובות חש קושי לשחק או להנות מפעילויות פנאי בשקט.
5.       לעתים קרובות נמצא בתנועה מתמדת, או מתנהג כאילו יש לו “מנוע בישבן”.
6.       לעתים קרובות מדבר ללא הפסקה.

אימפולסיביות

הילדים אינם שולטים היטב בדחפים שלהם. במילים אחרות מהעולם הקוגניטיבי התנהגותי ופחות מהדינאמי הפנימי כביכול, הילד מתקשה בשליטה עצמית ונותן חשיבות רבה לתגובתיות מאשר להמתנה. לכן הם מתפרצים, לא מצליחים לשחק עם אחרים ולשמור על חוקים.
1.       לעתים קרובות פולט תשובות לפני תום השאלה, או מתפרץ לאמצע המשפט.
2.       לעתים קרובות מתקשה לחכות לתורו.
3.       לעתים קרובות מפריע או מציק לאחרים.

פרוגנוזה- אז מה יהיה?
החדשות הטובות הן שבניגוד לדעות שונות, למעשה יש סוף להפרעה בגיל ההתבגרות לכ- 30% מהלוקים בה והם יבריאו. אך רובם יסבלו עדיין מתסמין אחד לפחות וכ- 25% יפתחו הפרעת אישיות אנטי סוציאלית. כמובן שאין זה אומר שכל ילד המאובחן ב-ADHD יפתח בעיות בהתנהגות! עם זאת כאשר הדבר מתפתח, ניתן לטפל בדבר. ישנם מקרים קצוניים בהם הפרעת ההתנהגות “מתלבשת” על הסובל והוא משייך את עצמו לקבוצות שונות בכדי למצוא זהות המאפשרת “וונטלציה” של כעסים: למשל שבאירופה ניתן למצוא מספר לא מבוטל של ניאו-נאצים אשר בגיל הילדות סבלו מ ADHD.

מה גורם להפרעת קשב וריכוז?

ADHD מוגדרת כהפרעה התפתחותית. כלומר זוהי תסמונת אשר התקיימה בתום תקופת הינקות, ואם המקור הוא גנטי ייתכן ונגלה אותו במהלך ההריון או הלידה. הסיבה העקרית היא נוירולוגית ומטבולית במיוחד מדובר על דופמין ונוראפינפרין בעיקר באונה הפרונטלית. ולכן נראה קושי בניהול עצמי, קושי בקבלת החלטות נכונות ובוויסות מוטורי והתנהגותי וקושי רב בקשב וריכוז.

שכיחות
שכיחה בכל רמה סוציאואקונומית, בכל הגילאים ולא קשורה לרמת האינטיליגנציה של הסובל. ייתכן ושבישראל ההפרעה נמצאת אצל בערך 5% מאוכלוסיית הילדים 3%-4% מהבוגרים. בנים מאובחנים בההפרעה פי 2 מבנות. כ50%-70% מבני ה 6-12 שההפרעה אובחנה אצלם יאובחנו כך גם בגיל ההתבגרות ו-30% גם בתום תקופת ההתבגרות.

קושי בלמידה במסגרות פורמליות
הסובל מ-ADHD אינו סובל לחלוטין מאובדן יכולת ללמוד על כל ספקטרום סוגי הלמידה, אלא מירב הקושי סובב סביב להסתגל למערכת מסגרתית, פורמלית ומובנית הדורשת ממנו להתאקלם הוא אליה ולא היא אליו. הילד מנסה להתאקלם, לא מצליח, מקבל עונשים כאלה ואחרים, חווית כישלון חוזרת (ציונים גרועים במבחנים, אי עשיית שיעורי בית, הערות המורים וההורים) מה שגורם לילד לחוש אובדן רב של אנרגיה, מה שמוביל אותו לעיתים לא לאהוב ללמוד במסגרת אשר דורשת האזנה רציפה של שעת לימוד, לא לזוז הרבה על הכיסא, לבצע מטלות בבית ובזמן הלימודים בביה”ס ועוד. אצל ילדים עם ADD הבעיה העיקרית היא קושי בארגון ולכן הם לא מארגנים היטב את חומר הלמידה שלהם ומתמקדים בתפל ולא בעיקר ולכן נכשלים במטלות ומבחנים ואינם מסיימים אותם בזמן.
EnglishGermanHebrew
רותם אביטוב, פסיכולוג בעיר נתניה

    לפרטים נוספים חייגו: 050-2481472
    או שלחו פרטים בטופס ואחזור אליכם

    Contact
    Lass uns über dich reden
    43-670-3080038+
    Visit us
    Nickelgasse 1, Wien 1020
    We are on social
    Schreiben Sie mir und spüren Sie den Unterschied
    E-Mail Formular