1. לבזבז את הזמן שלהם בלהצטער על עצמם ועל איך שהתנהגו אליהם בעבר. הם מבינים שהעולם באופן מובנה גם לא הוגן.
2. להעניק לאחרים את הכוח לגרום להם להרגיש נחותים או רעים. הם מבינים את שליטתם על פעולותייהם ומעשייהם.
3. להתרחק משינויים. הם מקדמים שינויים ומקבלים אותם. הם לא רוצים להשאר ״תקועים״.
4. לבזבז אנרגיה על דברים שאינם יכולים לשנות. למשל להתלונן על התנועה בכביש (בארץ זה מוכר לכולנו), להתעצבן על איחור האוטובוס. הם יודעים שהם שולטים רק על עצמם.
5. לדאוג על לרצות אחרים או לא-לרצות אחרים בכוונה (בכדי להראות ״כוח״ מזוייף). אדם חזק קוגניטיבית משתדל להיות אדיב ונעים לזולת אך לא מפחד להביע את דעתו גם אם היא מנוגדת, אך באופן מכבד ומכובד.
6. לפחד לקחת סיכונים מחושבים. הכוונה פה היא לא לקפוץ לטעויות ילדותיות או טיפשיות כמו לנסות סמים או לנהוג במהירות ייתר. אלא לשקול באופן בוגר את הייתרונות לעומק ואת החסרונות לפני קבלת ההחלטה.
7. להתעמק על העבר. מה שידיד פרופ׳ רובינשטיין קרא לו ״נברנות״. אין מה לעשות עם העבר הרע ואפילו לא עם ״ימי הזוהר״ שלנו פרט מללמוד אותו בקצרה ולא לחזור על הטעויות כמה שניתן בהווה למען העתיד. למרות שרובנו הייו שמחים לחזור לשנות ה-80 שוב.
8. לחזור על טעויות שוב ושוב ועדיין לקוות שיהיה שינוי. אנשים עם תודעה חזקה מקבלים את האחריות על מעשיהם בעבר ולומדים מטעיותיהם. היכולת לשיקוף עצמי היא יכולת מדהימה להתקדמות בחיים ע״פ מחקרים.
9. לכעוס על הצלחותייהם של אחרים. אין מה לקנא כאשר אחרים מצליחים. מדוע לא הרי? זה יכול להגביר מוטיבציה להשתפר בעצמנו באופן חיובי.
10. להיכנע לאחר כישלון. קודם כל, אני טוען שאין דבר כזה כישלון. זה מונח מוגזם ולא מציאותי. אני מעדיף להתייחס לאירוע שכזה כאי-הצלחה. או הצלחה חלקית בהשוואה לציפיותינו. כישלון? גם 0 במבחן הוא רק איי הצלחה. אני לא כישלון בשום מצב. כל אי הצלחה שומרת בחובה את האפשרות להשתפר.
11. לפחד להיות לבד. מכירים את האנשים שלא מסוגלים ללכת לסרט לבד? (כי מה יחשבו עלי? כאילו שלמישהו איכפת) או אלו שחייבים בני זוג? אם הם נפרדים מיד הם רצים למישהו חדש מבלי לשקול אם הוא מתאים או פחות? ניתן להנות בהחלט מהזמן עם עצמנו, מחשבותינו ורגשותינו. ככל שנדע לאהוב ולהכיר את עצמנו, יותר מאוחר נוכל לדעת מה אנו יכולים להעניק לאחר משמעותי בחיינו. האושר לא בא מאחרים ואנו לא תלויים בהם. זה בנו שאנו תלויים.
12. לחשוב שהעולם חייב להם משהו. הוא לא חייב כלום. מבחינתו מחר אפשר להעלם בדיונות בנגב. אנו משתדלים להיות טובים לאחר, אולי נקבל משהו, אולי לא. אבל כפי שנאמר בסעיף הקודם- אנו לא תלוים באחר בשביל להרגיש אושר באמת. אז ״העולם לא חייב לנו חבילת חיים מאושרת ונוחה״- אנו משתדלים עבורנו ועבור אחרים.
13. לצפות לתוצאות מידייות. חברים יקרים: גם טיפול אורך זמן. גם לידה. גם ללמוד ללכת. גם לצייר. גם הדיאטה. גם ללמוד לבחינה הקשה. גם לסיים את יום העבודה. הכל תהליך. אין זבנג וגמרנו. זה היופי של הכל! דמיינו אתכם, לאחר הישג שלקח זמן רב , משיגים את אותו הישג בשניה אחת. אומנם זה כיף לרגע, אבל היכן ההתרגשות? הערכה העצמית? הכבוד העצמי? לדעת שעברנו ״כברת דרך״! שאנחנו יכולים!
לאו דזה, הפילוסוף הסיני מהמאה ה-6 אמר (ולא, לא מאו צה טונג אמר במקור) ״גם מסע של אלף מילין, מתחיל בצעד הראשון״.
תודה לאימי מורין.
ד״ר רותם אביטוב, פסיכולוג
