טלפון

ישראל: 050-2481472 אוסטריה: 43-670-3080038+

E-Mail

rat82@icloud.com

שעות פעילות

ראשון-חמישי : 8:30-18:30

מהי היפנוזה? האם היא טיפול בפני עצמו? במה שונה היפנוזה מדרך הצגתה בסרטים לעומת המציאות?

ובכן, על שאלות אלו אנסה לענות כאן כמה שאוכל. היפנוזה היא קודם כל מצב תודעתי, מוחי, מחשבתי, שאנו נכנסים אליו בזמן הטיפול וגם, אפילו, מחוצה לו. אז מה קורה שם? האם זה כמו בסרטים? האם היפנוזה בטוחה או מסוכנת? האם האדם שולט במעשיו? האם קורה שלא יוצאים מהיפנוזה? האם ניתן לגרום לאדם לעשות דברים שאינו רוצה לעשות? מה באמת קורה באותה “תודעה” שונה זו? לפני שנענה על שאלות אלו ועוד רבות אחרות, אתן הסבר כללי על היפנוזה
.

%d7%a9%d7%a2%d7%95%d7%9fההיפנוזה כטיפול
ההיפנוזה היא כלי טיפולי בידיו של הפסיכולוג ולכן היא איננה הטיפול כולו. למעשה ניתן, למשל, בעת טיפול בפוביות (כאשר אינו בעל רכיב היפנוטי), להכניס לתוכו שימוש בהיפנוזה כעזרה בטיפול. לדוגמה טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בשילוב היפנוזה. שאלו אותי לאחרונה האם היפנוזה דומה לשינה? או נמנום? ובכן, התשובה היא שהיפנוזה היא לחלוטין לא שינה, ההפך! האדם המהופנט במצב ערות- אם כי לא מלאה. ניתן לומר שהוא מנומנם וקשוב לעצמו. זהו מצב המזכיר התרכזות רגועה, או שקיעה במחשבות ללא התייחסות לסביבה (לכולנו זה קורה לעיתים). מחקרים הראו שהפעילות המוחית שלנו מצביעה על ערות בזמן היפנוזה. למי שלא יודע, אנו מתהפנטים כל כך הרבה פעמים ביום- וכל יום! למשל היפנוזת הכביש-המהיר (בתואר הראשון נתקלתי בחבר שצחק על כך בחוסר אמונה כאשר סיפרתי לו זאת, למרות שתיקנתי אותו מספר פעמים). היפנוזת הכביש-המהיר- אנו מכירים מצבים שבהם אנו נוהגים באוטו ונוסעים מבלי לשים לב ולא ממקדים ריכוז בכל הפרטים והסימנים החולפים לנגד עינינו בזמן הנסיעה- ולפתע אנו מבינים שאנו נמצאים כבר בפתח-תקווה ואומרים “איך הגעתי לפה בלי לשים לב לנהיגה??” או שאנו נמצאים בסרט ואנו נשאבים לתוכו ומתרכזים רק בסרט וכאילו שאנו נמצאים בו באמת, לא שמים לב יותר לאולם הקולנוע ולבחור והבחורה שיושבים לידינו ואוכלים פופקורן (אך עדין אם יקראו לנו נשים לב). למעשה אנו במצב דמוי-היפנוטי. לכן, המצב ההיפנוטי למעשה אינו מיוחד אלא טבעי. כשאנו למעשה קשובים לעצמנו, ומהרהרים לעומק עם מעט קשר לעולם החיצון, זהו מצב היכול להיקרא “מצב דמוי-היפנוטי”.
רוב בני האדם יכולים להיכנס למצב היפנוטי. ישנם מטפלים/חוקרים שאומרים שכולם יכולים להתהפנט, וישנם כאלה שאומרים שלא כולם יכולים. אני אישית מסכים עם הדעה שלא כולם.מדוע? מכיוון שמחקרים מראים שיש יוצאים-מן-הכלל ביכולת להתהפנט, והם: 1. אלו שמבחינה חינוכית הם מתחת לנורמה. 2. הסובלים ממחלות הגורמות לסניליות כמו אלצהיימר. 3. ילדים קטנים מאוד.4. מכורים קשים לחומרים מסוכנים. 5. כל אחד אשר תחת השפעה של כמויות אלכוהול גדולות.
אומנם, ישנם הבדלים בעוצמת ההיפנוזה בין אלו שכן מתהפנטים בטיפול. יש כאלו המסוגלים להיתהפנט בקלות ומהירות וכאלו שלא כל כך מהר ובקלות. אבל, ללא קשר לעומק ההיפנוזה ולחוזקה, יעילותה לא משתנה בין האנשים השונים באופן מובהק. טיפול בהיפנוזה הוא קצר יחסית וכך זה לרוב, למרות שניתן להשתמש בהיפנוזה לטיפול ארוך-טווח במקרה הצורך.
אז איך היפנוזה עובדת?
ההיפנוזה עובדת בעזרת סוגסטיות- השאה או הצעה. המטפל במהלך הטיפול “מציע/משיאה” הצעות שונות למטופל. היופי בהיפנוזה שהיא מורידה את רמת העכבות של האדם ולכן יהיה קל יותר לאדם/מטופל לקבל בהבנה את אותן הצעות. לדוגמה- המטפל מציע למטופל שלו שהגורם שממנו המטופל מפחד כל כך (עכבישים) הוא אינו מפחיד ואינו מסוכן. למטופל, תחת היפנוזה, יהיה יותר קל לקבל את השאה זו ולשנות לאט לאט את מערכת האמונות השגויה שיש לו לגבי העכבישים מאשר ללא היפנוזה. הדוגמה לריפוי מפוביה מעכבישים (ארכנופוביה) מדגימה את מה שנקרא “סוגסטיה חיובית”, אך יש גם סוגסטיות שליליות. ד”ר קפלן (פסיכולוג ומומחה להיפנוזה) נותן את הדוגמה של אדם שחושב שוב ושוב שהוא אינו מוצלח ולוקה בחשיבה שלילית שמשכנעת אותו בדבר היותו בלתי מוצלח. מוסיף ד”ר קפלן ואומר שדימוי עצמי נמוך הוא תוצר של סוגסטיות שליליות ארוכות שנים שאנשים חושבים ואומרים לעצמם. ככל שהאדם יהיה יותר מודע לסוגסטיות השליליות- מעצמו ו/או מסביבתו, כך הוא יהיה מוכן יותר להתמודד מולן ולהתנגד לכוחן. אתן דוגמה מאתרו של ד”ר קפלן לגבי סוגסטיות שליליות מתחום “חרדת הטיסות”- לפניכם הקטע:
” חברות התעופה, ללא כוונה רעה, משתמשות בטרמינולוגיה שלילית להזמנת הנוסע לטיסה. ראשית, הנוסע מגיע ל”טרמינל”. הדבר מייד יוצר תחושה ראשונית של מצב סופני – טרמינלי. לאחר מכן עולים ל”אולם היוצאים” (הרמז ברור, לא?) ורואים דוכן לביטוח חיים כי בקרוב נראה את העולם שלמעלה. אח”כ מגיעה “קריאה אחרונה” לנוסעים. ברגליים מהוססות פונים הנוסעים למטוס המוקף באמצעי ביטחון. במטוס עצמו מייד מסבירים מה צריך לעשות כשהמטוס מתרסק, והיכן יציאות החירום. מסבירים שאנו מתכוונים לעקוף את הסערה ומלמדים אותנו שמזג אויר סוער או כיסי אויר הם דבר מסוכן. לקראת הנחיתה, אם נותר עוד שביב תקווה, מסביר הטייס שאנו מתקרבים ל”יעד הסופי”. אנא הישארו במקומותיכם עד שנגיע ל”שער היציאה”. אז לאיזו מסקנה מגיע נוסע סביר לאחר תהליך למידה כל כך מדויק ודקדקני? שטיסה היא דבר מסוכן מאוד, ומפתח חרדת טיסות להבא.
מודעות לקיומן של הסוגסטיות השליליות הללו מאפשרת להתנגד להן. בכל פעם שחברת התעופה תנקוט “בשפת ההפחדה” אנו נעמוד מנגד ונאמר לעצמנו ש”עלינו לא מאיימים ככה – שום דבר אינו טרמינלי, ומטוס הוא אחת השיטות הבטוחות יותר שקיימות לנוע ממקום למקום”. סימנים שונים להתרסקות קרובה של המטוס (רעש מוגבר של המנוע וכד’) הם סימנים טבעיים ורגילים למהלך טיסה, וניתן ללמוד אותם מראש ולהתכונן אליהם.”

כמה שאלות ותשובות לגבי היפנוזה
אז מהי היפנוזה למעשה?
למעשה ישנם כאלו שאומרים שהיפנוזה היא שום דבר מאשר הענות חברתית- קונפורמיות ביצועית לדברים שאנו מאמינים שעלינו לבצע או לחשוב. אך אחרים סבורים אחרת- הם מאמינים וטוענים שמדובר בשינוי התודעה עצמה. אומנם, מבחינה מדעית, אין שום שינוי בר-מדידה בתבניות גלי מוח בזמן היפנוזה בהשוואה למצב תודעתי רגיל. אדם במצב היפנוטי לרוב חש רגוע מאוד, אך זה לא חייב להיות הסוף- לרוב הם מרגישים ומדווחים שהם חצי-ישנים וברגע פתיחת עיניהם בסוף הטיפול הם מדווחים בתחושה מודעת לשינוי כלשהו לשבריר שניה.
אילו בעיות ניתנות לטיפול בהיפנוזה?
ובכן, לפני שנעסוק בבעיות, אציין דבר אחד- המטופל הוא השולט בתהליך ההיפנוטי, ובכל עת שירצה להפסיק אותה לפני/במהלך הטיפול- הוא או היא יכולים בהחלט להפסיק בשליטה מלאה. כלומר, באם לא יהיה שיתוף פעולה מצד המטופל, יעלה חרס בידי המטפל והמטופל יחד. במילים אחרות, המטפל לא מרפא את המטופל אלא רק עוזר למטופל לרפאות את עצמו. לאחר שאמרתי זאת- הנה רשימה חלקית של הבעיות או האזורים שניתן לטפל/לשפר: הורדת לחץ-דם, כאבי גב, שיפור איכות השינה, כאבי ראש, מגרנות, הפסקת עישון, שיפור יכולת ספורטיבית, בעיות בקריירה, איפוס השעון הביולוגי (צירקדיאני) לשינה וערות מדויקים יותר, כאבי שרירים, כאבי גב, שיפור הזיכרון והעלאת זיכרון רדום, שיפור ריכוז, שיפור היכולת היצירתית, טיפול בחרדות, טיפול בפוביות, פחד במה, לימודים, מבחנים, יכולות דיבור ועוד. היפנוזה עובדת גם מכיוון שישנן עדויות שלאדם ניתן להשתמש ביותר חלקים ממוחו הימני ולקודד שם מחדש תהליכים שקודדו בחלקו השמאלי.
אז איך יודעים מתי לבקש מהמטפל שישתמש בהיפנוזה בטיפול?
דבר ראשון יש לוודא שהמטפל שלכם מורשה בהפנוט מטעם המדינה ובעל הכשרה ממוסד מוכר להכשרה בהיפנוזה. לאחר שווידאתם את הנתונים הללו, עליכם לתת למטפל לאבחן את בעייתכם ולהשתמש בשיקול דעתו המקצועית בכדי לשפוט האם יש צורך בהיפנוזה כאן או שהטיפול בהיפנוזה לא מתאים לבעיה. כל מקרה לגופו. למשל יש אדם שיסבול מאותה בעיה כמו מטופל אחר, אבל לאחד מהם מתאימה ההיפנוזה בעוד שלשני לא כל כך- למשל, קושי להירגע, או בעיות רפואיות אחרות.
מהי החוויה של “להיות מהופנט”?
אוקי, פה זה מתחלק לשניים. מדוע? ישנם מטופלים שמדווחים על שום תחושה משמעותית שחוו בזמן ההיפנוזה. לכן, הרוב יגידו שלמעשה הטיפול לא הצליח להביא אותם למצב היפנוטי (וכאן הם טועים, איך אומרים בפסיכולוגיה”ישנה המציאות, וישנו איך שאתה “תופס” עם המוח שלך את המציאות). אך לאחר כמה פגישות לצורך טיפול היפנוטי, הפלא ופלא, המטופלים מתחילים לחוש ולהיות מודעים לכיצד “המצב ההיפנוטי” שלהם מורגש. להלן כמה דיווחים נפוצים: חלקם יחושו כבדים יותר, חלקם יחושו קלים יותר במשקלם. חלק אומרים שידיהם ורגליהם הופכים נוקשים. לעיתים ישנם דיווחים מוזרים מאוד של תחושת ריחוף, תחושת סיבובית ולעיתים כאילו חלק מהגוף שינה צורה בדרך מסוימת או קטן או גדל יותר. ד”ר אהרון בדגן מכנה מצב זה- Hypno-morphing. חלק מדווחים על עיוות בתחושת הזמן, למשל טיפול של 50 דקות יורגש כ-20 דקות (זוכרים, המציאות היא 50 דקות.. והם חשו 20. מי צודק? כל הפילוסופים שקוראים את זה, אתם יכולים להגיב, אבל אתם טועים J )
איך אתם יכולים לדעת אם מישהו מהופנט?
ישנם כמה סימנים חיצוניים ברורים, וחלק מהמטופלים מראים את כולם. כמה מאלו שהכי ניתנים לזיהוי הם: הסמקה בפנים, חוסר ניידות, רגיעה, REM, ריצוד מהיר של הריסים, הפרשת רוק מוגברת שגורמת לבליעתו באופן תכוף יותר, נשימה איטית והשמטה של הלסת התחתונה.
האם ניתן לגרום לאדם בהיפנוזה לשכוח דברים? או למשל להשיאה אותו לשכוח את כל הפגישה הטיפולית?
למעשה אי אפשר להשיאה מישהו לשכוח או לעשות שום דבר שהוא לא רוצה בהיפנוזה. היא לא נותנת לנו אקסטרה כוח (למטפלים או לסטודנטים)- שוב: היא רק כלי טיפולי!! תיאורטית, ניתן להשיאה אדם הנתון בהיפנוזה שישכח את הטיפול, אבל זה ממש לא מידע מהימן מכיוון שלא ניתן ליצור אמנזיה ארוכת טווח וכוללנית כל כך וגם אין סיבה שתוצאה זו תחזור בין מטופל למטופל.
האם ניתן לגרום לאדם לבצע משהו שהוא לא רוצה לעשות כלל?
שורה תחתונה, לא. למרות שזהו נושא נתון למחלוקת. ישנם תרפיסטים שיגידו שכן כן יכולים וכאלה שיגידו שלא כך הדבר. אז באו נעשה ממכם לשניה קלה פסיכולוגים- נטען שהיפנוזה לא יכולה לפרוץ את הקוד המוסרי של האדם וחלק טענו שכן תפרוץ. אך אם לא ניתן לפרוץ, ולמרות זאת האדם מבצע דבר רע שנתבקש לבצע לאחר היפנוזה, אז מה זה אומר? זה אומר שאנו לא ידענו מלכתחילה מהו הקוד המוסרי של אותו אדם ואת כל האלמנטים הרדומים או מוסתרים שבו (ואלוהים יודע שיש המון), ויכול להיות שבתוכו הוא רצה לבצע את אותו דבר (גם אם מאוד רע). אנשים יבצעו דברים שהם לא יעשו באופן רגיל בד”כ, וזה לא מצביע על כך שהם לא רצו לעשות זאת. מה שכן אגיד לכם הוא שהיפנוזה מקטינה אינהיביציה (עכבות), ולכן יכול להיות שאותו דבר רע שעשה אדם לאחר היפנוזה היה דבר שממילא בתוך תוכו רצה לבצע אך הוא נאלץ לישר קו עם הקודים המוסריים של החברה (לא לבגוד, לא להרביץ, לא לצעוק על הבוס ועוד). אבל בעיקרון, אי אפשר לשלוט עם היפנוזה באנשים (רוב תודות להוליווד שבלבלה לכולנו את הראש עם תסריטים דמיונים על היפנוזה. בעבר אמרתי- הטלוויזיה עוד תכתיב את ההיסטוריה שכבר ממילא נכתבה. מישהו ממכם אי פעם ראה באמת טורנדו במציאות? אבל אתם חשים בטוחים שאתם יודעים כיצד זה נראה…).
למי אסור להתהפנט? האם יש כזו אוכלוסיה?
זה תלוי בסוג הטיפול הכללי שניתן על ידי המטפל. ישנם חוקרים שטוענים שאסור לטפל בהיפנוזה בכלל במטופלים הסובלים מבעיות לב, שעברו שבץ מוחי או סובלים מאפילפסיה. למרות שקליניקאים מדווחים שמעולם לא ראו התקף אפילפטי הנגרם ע”י היפנוזה וסוגסטיה (השאה).
האם אפשר “להתקע” או לא לחזור לעוררות מלאה מההיפנוזה?
בפרוש הפרושים- לא! אי אפשר בשום אופן להיתקע! שוב, המטופל שולט בהיפנוזה. אם הוא רוצה לצאת ממנה הוא יעשה זאת מהר מאוד. אבל, המבוגרים בינינו זוכרים את המקרה בשנת- 1984 של יפה סוויסה שהופנטה בזמן הצגה ולא “התעוררה”. אז מה קרה שם? יש לי את הכתבה שמורה היכן שהוא משם ואנסה להסביר. יפה סוויסה הופנטה, ולאחר ההפנוט החזיר אותה למושב המהפנט- בעוד שהיא שרויה בתחושת הנמנום והיא טענה שהיא מנומנמת. מנהלי התוכנית לא התייחסו להסברה בכובד ראש ובמקום לעזור לה לצאת מהרגיעה, הם שלחוה לביתה. חבריה ומשפחתה לקחו אותה למד”א שנתנו לה לא פחות ולא יותר Valium (וואליום- תרופת הרגעה להרגעת השרירים ושייכת למשפחת האנטי-מדכאים). מאיזושהי סיבה, במד”א חשבו שאם תקבל ואליום היא תתעורר (כי זה ירגיע אותה). אבל כפי שהסברתי, וואליום מרדים. היא מאידך נכנסה למצב רדום עמוק יותר, ואז הם נתנו לה עוד תרופות הרדמה. מאז המקרה הזה קבע משרד הבריאות חוק שמהפנט הוא מי שיקבל רשיון ממשרד הבריאות (ומאז אותו החוק שנמצא לצפייה באתר- 1984). את הרשיון מקבלים הפסיכולוגים, הרופאים ורופאי השיניים לאחר לימודיי היפנוזה במוסד מוכר והכשרה ובחינת מומחיות. אז מה קרה ליפה סוויסה? ובכן, פרופסור קליינהאוס קיבל אותה לטיפול והעיר אותה.
האם היפנוזה מסוכנת?
לחלוטין לא, כל עוד היא מעוברת על ידי מומחה- פסיכולוג, רופא או רופא שיניים שהוסמכו לכך!
במה שונה היפנוזת במה שאנו רואים על במה (לבידור) מזו הטיפולית?
ישנם כאלו שטוענים שאלו של הבמה הם שרלטנים, חלק טוענים שאין שום הבדל בין שני ההיפנוזות. אך מה שכן שונה הוא חלקו של הטיפול פה. המהפנט הבמתי מנסה לבדר בעוד הפסיכולוג רוצה לגרום לאדם ליהנות יותר מחייו. בישראל, אני לא מאמין שנראה מישהו שמנסה להפנט על במה- כי צפוי מאוד שהוא יראה את עצמו בכלא לשנה או ישלם קנס גבוה מאוד. במילים אחרות, היפנוזת במה למטרות בידור אסורות למעשה בישראל.
האם יש תת-מודע? ואם כן, היפנוזה עובדת עליו? מה ההבדל בין פסיכותרפיה דינאמית לבין היפנותרפיה?
הספרות לא מצביעה על כך שישנו תת-מודע, זהו מושג מעורפל ותיאורטי לחלוטין אשר לא הוכח. על פי הטענה של המאמינים בפסיכותרפיה הדינאמית, היא עובדת באופן כזה שעוזרת להגיע לתת-מודע של האדם בעזרת הדימויים וההבנה של התודעה המודעת ואילו היפנוזה מגיעה לתת-מודע באופן יותר ישיר ולכן יותר מהירה. אך, ישנם מטופלים שלא יגיבו להיפנוזה כפי שהם יגיבו לפסיכותרפיה- לרוב הם מגוננים ואנליטיים, וע”פ הגישה הפסיכודינאמית קשה להם לקשר בין המודע לתת-מודע במהירות, אך הספרות אינה תומכת בטענה זו.
עד כמה היפנוזה עובדת לאורך טווח?
זה תלוי, אם ההיפנוזה שינתה דפוס אמונות שגוי של האדם- התוצאה החיובית תמשך לתמיד. אם רק שינויים שטחיים נעשו, התוצאה החיובית יכולה להמשך לרוב רק כמה ימים או כמה שבועות. לכן השאה ישירה לרוב נכשלת (השאה ישירה היא פשוט לומר חד וחלק ללקוח מה עליו לעשות), בעוד שאם הבעיה העמוקה נפתרה לפני ההיפנוזה, אז ההיפנוזה תעזור למשוך את זה לתמיד.
האם היפנוזה בעלת יעילות גבוהה בטיפול נגד פוביות (פחדים)?
יעילות גבוהה מאוד! בייחוד אם משולבת איתה טיפול קוגניטיבי התנהגותי במקביל.
האם היפנוזה תמיד עובדת?
לא תמיד. לפעמים היא מצליחה עד גבול מסוים ומטפל טוב ישים לב מתי המטופל מתחיל להפסיק להגיב בהתאם. לכן, תהייה חזרה לטיפול רגיל.
שאלת החוזרים מהודו: האם אתה באמת במצב של טראנס? כמה עמוק? כמה אתה לא מודע?
המילה טראנס מבלבלת ולא מתאימה! הסיבה לכך היא שמשתמשים בה לעיתים תכופות והיא הפכה לחלק מהסלנג. טכנית, האדם המהופנט “בטראנס”, אבל- הוא לא מודע למצב הטראנס יותר מאשר שהוא מודע לזה כאשר הוא צופה בטלוויזיה או קורא עמוקות ספר או עיתון עד לנקודה שהוא לא שומע שמישהו קורא לו. ישנם 2 סוגי מצבי “טראנס”- הראשון הוא מצב שהוא אתה מודע לאובייקט המעניין אותך וזהו (מאוד דומה ל”טראנס” ההיפנוטי- הטראנס מספר 2 שלנו). וזהו בהחלט לא הטראנס שראיתם בטלוויזיה או בסרטים כאשר האדם בוהה בחלל ללא שום מושג איפה הוא ומה הוא עושה (שוב, תודה להוליווד). עומקו של “הטראנס” משתנה בין אדם לאדם ולרוב נחשב כלא רלוונטי מבחינה טיפולית. האדם אינו לא מודע!
האם מצב של “תודעה חזקה” או אדם “על האדמה” מקשה על היכנסות למצב היפנוטי?
ההפך הוא הנכון. ככל שהתודעה והמודעות של האדם ממוקדת יותר, כך הוא מסוגל להתרכז בקלות יותר, וזה עוזר למטפל להגיע איתו למצב היפנוטי ביתר קלות. לרוב, אדם שאומר “אותי לא ניתן להפנט מכיוון שאני בעל מודעות חזקה” הוא למעשה מתגונן מהפחד שלו “לאבד שליטה” ודווקא הוא יכול להיות המהופנט הטוב ביותר. חוץ מזה, לא אמרנו שכולנו נכנסים למצבים היפנוטיים כל יום וכמה פעמים ביום?
האם ניתן להפנט אדם מבלי שידע על כך?
אוקי, נקודה רגישה לכל הקוראים הנלהבים שלי… אלו שמחפשים את הקסם ואת המסתורין שבהיפנוזה. לשמחתכם התשובה היא “כן”. ניתן בהחלט להפנט אדם מבלי שידע על כך (אבל רק אם יש לך את הידע והכלים לבצע זאת, אבל כל המטפלים יודעים טוב מאוד שאסור להפנט מישהו סתם כך ומבלי שידע על כך, וזאת מכיוון שאפשר. יש עונש כבד בחוק על העוברים אותו). אומנם לא יהיה אפשר לגרום לאדם לבצע דברים שהוא לא היה עושה מלכתחילה ללא היפנוזה. היפנוזה מורידה עכבות ומתגברת עליהן, והן על התהליך החשיבתי שמגביל לרוב את התנהגותנו בחברה, ואת מערכת האמונות “הקשה והסגורה” שלנו.

מאמרים מומלצים

רותם אביטוב, פסיכולוג בעיר נתניה

    לפרטים נוספים חייגו: 050-2481472
    או שלחו פרטים בטופס ואחזור אליכם